כל מגמתו של הבורא הוא למסור את הרחמים בידיים שלנו ולכן קבע שהרחמים שיושפעו עלינו יהיו כפי התפיסה שלנו ובמטרה למלא את משאלות ליבנו.
"כל אדם מוצלל מצל ההשגחה העליונה" (שיעורי דעת) כאשר אור האהבה של הבורא שופע עלינו תמיד ללא הפסק.
אם כך איך אנו רואים אירועים שלא כסדר, אתגרים, פחדים והתמכרויות?
בהמשך למאמר הקודם, נבאר איך אנו פודים את החלקים הרוחניים שלנו שנפלו לקליפות ושבויים ב'חושך' שנוצר מצללים שיצרנו ומחברים אותם חזרה למקור החיות שלהם.
כלומר, אותו חושך הוא העדר של אור (תענוג, שלווה ושלמות). כך מתגבר הצורך לתענוג בחיים כדי למלא את המחסור. כאשר פונים לבילויים שונים, כמו מסיבות, הופעות, שוקולד, סרט טוב, ריגושים שונים מהתמכרויות שונות, שהם לא מקור התענוג האמיתי, דווקא אז נגרם יותר בלאי לנפש, משום שהאור זמני ונעלם ומשאיר חלל יותר גדול מקודמו.
מהם הצללים שגורמים למסך ביננו לבין הבורא?
תנודות בנפש, שעשו רושם על נפשו של האדם. הן יכולות להיות מודעות ואף לא מודעות, ומייצרות תנודות במקביל בעולמות העליונים לאדם וחורטים בהנהגה של מעלה מציאות המשתלשלת חזרה אל עולמו ומונעות מאור ההשגחה הפרטית לשפוע עליו וכך נוצרים לו אירועים שלא כסדר. (אתגרים בבריאות, פרנסה, זוגיות וכו).
כבר הוכח כי פתרונות קסם רגעיים לא מעלימים את הצל, הם אף מעצימים אותו יותר. כמו טיפול בסימפטום המחלה בתרופה ולא בשורש המחלה שנובע מהזנת רעלים פיזיים או רעלים רגשיים המוציאים את הגוף והנפש מאיזון.
אנו לא יודעים איזה זיכרונות בדיוק גרמו ליצירת הצללים, וכשנתבונן במציאות ונראה אירוע שלא כסדר, נקח עליו אחריות ונהיה בהודיה שכרגע נשלחה לנו בהשגחה פרטית סיטואציה שתשקף לנו את הצללים ואנו מבצעים את התהליך להסרתם.
מתחילים בניסור הלבושים – תארנו את המהלך בשידור ובמאמר הקודם. נחזור בקצרה.
אנו יוצאים מהחוויה, מהסרט שמשתקף לנו כרגע במציאות. מהאירוע שנראה לנו לא כסדר.
פועלים מהידיעה שכל מה שאנו רואים על מסך המציאות הם לבושים של הבורא המתבטאים בדמויות וחפצים שונים. כולל קולות, ריחות ותחושות.
מתקדמים עם כח החרטה – ע"י כח החרטה חורטים מציאות חדשה ומסלקים את המסכים והצללים. ברגע שנסיר את הצללים שבנפש, יושפע אור הבורא שממילא שופע עלינו ללא הפסקה וימוסס את הרע ויהפוך אותו לטוב.
כח החרטה יכול לתקן ברגע אחד סבל של הרבה שנים משום שהוא למעלה מן הזמן שמשם יורד השפע הגדול.
החרטה היא רגש חזק שמביע "הלוואי ולא הייתי עושה את זה" (לא הייתי פוחד ש…, לא הייתי פוגם בדיבור לשון הרע או שהרגשתי גאווה על הצלחה ואמונה שכוחי ועוצם ידי היה כאן)
הרבי מצ'רנוביל מבטיח שאם נתמים את עצמנו, שע"י החרטה שנביע, הצל ימחק, הדבר אכן יתממש בנפשנו וישפיע בכל עולמות העומדים עלינו, יסיר את הצללים וימשוך את אור ה' עלינו מהנהגת אוצר מתנת חינם.
- גם אם לא נבין ממש את המכניזם של הפעולה והתהליך שפועל עלינו, מספיק שנפעל בתמימות וכך נעצים אותו יותר.
- כל העולם נברא בשבילי כדי שאראה מה אני אמור לנקות. ממש כמו ליטוש יהלום שמאיר בנקיות כאשר הוא נקי מכל רבב בתוכו. המטרה היא לגלות את אור הבורא בתוכי ולהאיר את הנשמה.
