- אז מה מקור התסכול שלנו? בוודאי בנפש שלנו.
- כמו שהסברתי פעם שעברה יש נפש בהמית שהיא תת מודע ונפש אלוקית שהיא על מודע
- באתר ישנו מאמר קצר בליווי מצגת ומודל מאוד עוצמתי על התת מודע ועל מרכיביו.
העל מודע
מורכב מחמישה חלקים נפש רוח ונשמה. חיה יחידה
הנפש נמצאת בתוך הגוף שלנו (הדם)
הרוח מקשרת
הנשמה היא חלק אלוקי ממש.
ישנם עוד 2 חלקים נוספים שעליהם לא נרחיב כרגע והם באים לידי ביטוי בזמנים מיוחדים כגון שבת, יום כיפור וכו'.
בכל אחד משלושת החלקים ישנם 10 שלבים שהם בעצם 10 הספירות (חלונות דרכם מגיע השפע שלנו)
(יחסי גומלין בין הנפש האלוקית לנפש הבהמית – מקור מצורף. 10 ספירות בנפש, 10 ספירות ברוח ו10 ספירות בנשמה)
-כדי להמחיש איך שלושת החלקים שלנו, הנר"ן (נפש רוח ונשמה) נמצאים בחיבור לגוף שלנו, נמחיש את זה בדוגמת הנפח זכוכית, שנופח את האויר ממנו לכלי זכוכית. כך שחלק אלוק ממעל ממש יוצא כאוויר מהנופח ממש, כאשר זה בעצם בורא עולם.
יוצא מכך שאנו יכולים לעשות ולהשפיע כי הנשמה שלנו, שזה האני האמיתי שלי, היא חלק אלוק ממעל ממש.
איך נוצר תסכול וחוסר סיפוק ?
כשאני בעצם פועלת עפי השליחות שלי, עושה את מה שבאתי לעשות בעולם, אני קשובה להנחיה, לדרך שבה אני אמורה לפעול במציאות הזו, אז אני בעצם נמצאת מחוברת עם ה-30 חלקים שלי.
אם אני סוטה מהדרך, או פוגמת באיזושהי צורה, או שפוגמת ע"י עברות שעונשן כרת (10 הדיברות), אז אנו בעצם כורתים את החלק האלוקי שלנו, כלומר הנפש והרוח מתנתקות מאיתנו ומתוך ה10 חלקים שיש לנו בנפש, 9 מתוכם נופלים לקליפות (אותם מסכים שמסתירים את אור הבורא מאיתנו) ונשאר לי רק חלק אחד בודד שנשאר תמיד לכל יהודי ונקרא הכתר שבנפש. (נפש החיים פרק יח' – המקור מצ"ב)
ברגע שאני מנותקת מהחלקים הרוחניים שלי נוצר חוסר
אותו חוסר מתבטא בחוסר סיפוק ותסכול בתוכי שהולך גובר ומתעצם
ובור שאין בו מים יש בו עקרבים ונחשים
מתחילים להיות חרדות ,פחדים, רגשות שליליים, וזה מוביל להרגלים מזיקים ולהתמכרויות
התמכרות לעישון, או למתוק או לריגושים שונים ושאר התמכרויות כאלה ואחרות שימלאו את החוסר בתענוג .
לדוגמא : בעקבות אירוע שחוויתי, הרגש שעלה לי היה תסכול, מיד עולה לי צורך למלא את החושך הזה באור ( תענוג) אז הנפש הבהמית שלי תופסת פיקוד ומחפשת בילוי – סרט טוב, שוקולד, וכל דבר שגורם לי תענוג משמחה חיצונית. ובילוי גורם לבלאי לנפש משום שאור התענוג שמשכתי הוא לא האור האמיתי שאני זקוקה לו ואז הוא נעלם ומשאיר אותי עם חלל יותר גדול שגורם עכשיו לעוד חוסר – צורך יותר גדול…ואם לא נבצע שינוי מהותי ושורשי לא נצא מהמעגל ההרסני הזה.
כך שהחלקים שנמצאים בחושך בעקבות הקליפות שמכסות ומסתירות את האור, ונגרם ניתוק לחלקים הרוחניים שלי, אנו בעצם כל הזמן בחיפוש מתמיד לחלק הזה שחסר לי ואני לא מבין או מודע למה ואיך.
יוצא מכך שיש כאן שני מהלכים –
- הצורך שלי לחבר את החלקים חזרה לאלוקות שבעצם מנותקים ממני על ידי צללים שאנחנו יצרנו (על זה הרחיב בפעם הבאה ונלמד איך מוחקים את הצללים האלה )
- החוסר של אותם חלקים שנמצאים בקליפות ומבקשים גאולה. (לשוב ולהתחבר לחלק הבודד של הכתר שבנפש.
מה שקורה בתוכי שהתסכול הולך וגובר, כי אין אור אמיתי בכל ההתמכרויות האלה ואז אותם חלקים שנפלו לקליפות מבקשים גאולה, הם בעצם זועקים לבורא ומבקשים לצאת מהחושך ולהתחבר אליו.
ואז פלא… הקב"ה שבנה את העולם במתיקות שאי אפשר לתאר מזמין לי בהשגחה פרטי פרטית אדם או סיטואציה שתעזור לי לשחרר את החלק השבוי שבי
(המציאות שאני רואה היא שיקוף – כמו המקרן באולם הקולנוע, אנו רואים איך דרך קרן אור אחת שעוברת דרך גלגל השקופיות היא מתפצלת על המסך להרבה מאד לבושים (אנשים, בתים, עצים, מכוניות)
כאשר החלק שלי , שנפל, זועק לגאולה, באותו רגע בהשגחה פרטית מזמן לנו סיטואציה – לדוגמא אדם מסוים (שכנה, בעל, אירוע שאנו רואים) ואם אנו רק נבין שברגע זה הקב"ה מדבר איתנו בעקבות הזעקה לגאולה ומשקף לי את זה דרך המציאות בטבע והאנשים הסובבים אותי – זה נקרא שאדם רואה מנגעי עצמו.
אז מה הדרך? איך אני יכולה לגאול את עצמי?
אני רואה את הסיטואציה…מה אני צריכה לעשות כדי לפתור את הקונפליקט הפנימי שלי ולרפא את הפצעים שלי??
שידור קודם נתתי את הטיפ הראשוני והוא ניסור מלבושים, זה החלק הראשון שאנו צריכים להתאמן בו עד הפעם הבאה שאסביר את החלק השני.
כשיש אירוע מסוים שאני חווה, אני מסתכלת רגע ומוציאה את עצמי מהסרט שאני רואה. (משהו מעצבן אותי, ראיתי אירוע קשה שלא כסדר) אני מסתכלת פנימה מה זה עושה לי? איזה רגש עולה לי ? כדי להתנקות ולרשום – עולה בי רגש מסוים, ואני מתחילה לדבר:
אבא (הבורא), זה אתה, אין פה שום דבר, אין פה שום מציאות, כך אני מנסרת את המלבוש ונכנסת פנימה. ושוב ושוב…כאשר כל דבר שאנו רואים אנו רואים בעצם את אין עוד מלבדו. זה כל הקדוש ברוך הוא.
(ממש כמו להסיר את הלבוש של הבובות מעל האצבעות בתיאטרון בובות ולראות שבעצם האצבע מניעה את הדמות)
הקב"ה מדבר איתנו דרך הבעל, הילדים, האירועים השונים וגם דרך המלחמה היום, כשנשלחים 400 טילים וכטב"מים ולא קורה לנו כלום, ומצד שני, ה' ירחם מה קורה לחיילים שלנו בצפון ובדרום.
אז ההקשבה הפנימית הזו, זה החוש שאנו צריכים עכשיו לפתח כדי להתחיל מהלך תודעתי עמוק.
מה שאני ממליצה זה בעצם לגזור את המציאות ממש כמו במספרים ולדמיין שאנחנו קופצים לתוך הים האלוקי מוקפים באור של הבורא ומתמזגים עם האהבה ללא תנאי של הבורא אלינו
אח"כ אומרת תודה לה' שמעביר אותי את הסיטואציה הזאת (משום שהיא באה לעזרתי ולתיקוני)
יש עוד שני דברים שעוזרים לי לצאת מהסרט :
- קריאת תהילים – אלו צפנים שמגיעים ישירות לבורא ומנקים חסמים פנימיים ומשחררות חלקים שבי לגאולה .
- מודל מעשי להתכנסות פנימה וביצוע של ניקוי הזיכרונות והצללים המעכבים אותנו (נלמד בהמשך)
לכל המעוניינים לעבור איתנו מהלך עומק של לימוד וטיפול מוזמנים לעקוב אחר הפרסומים של הקורס בסולם התודעה המשלב רכישת ידע , מהלך טיפולי ושילוב של חדרי טיפול בטכנולוגיות רב חושיות לשינוי תודעתי ולהתפתחות אישית במחירי היכרות ובקבוצות קטנות.
אני מזמינה את כל הצופים לראות, לשמוע ולעשות איתנו את המהלך הזה ובעז"ה יחד נביא את עצמנו לגאולה הפרטית שזה לצאת מהכלא המדומיין שמעכב אותנו ובעז"ה כשיש מסה גדולה של אנשים הפועלים בדרך היא תביא לגאולה כללית, נאמר די לצרותינו ונצא מהמצב הזה שאנו נמצאים בו לרווחה גדולה וגאולה שלמה.